ראש וועדת האיגוח: תסמכו על המוסדיים שלא יסכנו לכם את הפנסיות
- תכנית הרדיו (קול ישראל)
- Feb 18, 2015
- 3 min read
איגוח המשכנתאות הוא כלי פיננסי המיובא אלינו הישר מארה"ב. הבעיה היא שאותו כלי היה הגורם המרכזי למשבר הסאב פריים ב2008.
מיקי קהן, בכיר בחטיבת המחקר של בנק ישראל והעומד בראש הוועדה לקידום האיגוח בישראל, התראיין לתכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית. הוועדה בראשותו החליטה לאחרונה להמליץ על הכנסתו של כלי האיגוח לשוק הפיננסי בישראל. אחת המשמעויות המדאיגות של המהלך הוא שבנקים יוכלו לגלגל את תיקי המשכנתאות המסוכנים שלהם על קרנות הפנסיות של כלל האזרחים.
אם לא תהיה תפנית דרמטית, הוועדה לקידום האיגוח בישראל תסדיר בקרוב את האפשרות של הבנקים למכור משכנתאות ברמות סיכון גבוהות (כלומר משכנתאות השייכות ללווים עם סיכוי גבוה שלא יצליחו להחזיר אותן בעתיד) לקרנות הפנסיה שלנו. תהליך זה בו הבנק הופך את המשכנתא לאגרת חוב ומוכר אותה, ידוע בשמו כ'איגוח משכנתאות'. המהלך אמור להפחית באופן דרמטי את החשש ליציבות הבנקים אם וכאשר בועת הנדלן תתפוצץ ובעקבותיה יפרוץ משבר משכנתאות גדול. מנגד מי שיחליף את הבנקים ויספוג מכה כואבת יהיו דווקא הפנסיות שלנו שיעברו תספורות כואבות תחת תרחיש כזה.
איגוח משכנתאות הוא חלק מתכנית גדולה יותר להסדיר את כל נושא איגוח ההלוואות בארץ. איגוח הלוואות קיים גם היום בישראל אך מאחר שהשוק לא מוסדר הוא מתנהל כרגע בהיקפים מזעריים וחסרי משמעות. ועדה מיוחדת שכוללת נציגים מבנק ישראל, משרד האוצר והרשות לניירות ערך, פרסמה באוגוסט מתווה שיסדיר את איגוח תיקי הלוואות של בנקים ושל גופים נוספים בישראל. הועדה אמורה להוציא דוח סופי בעניין ואחרי כן לקבל את אישורה של הכנסת לפני שהמנגנון ייושם בכלל המשק.
איגוח ההלוואות ובמיוחד המשכנתאות הוא אחד הכלים המרכזיים שגרמו למשבר הסאב פריים הגדול בארה"ב בשנת 2008. באופן חשוד כלי זה מקבל דחיפה חזקה כעת גם אצלנו, דווקא אחרי שפורסמו מספר דוחות מדאיגים מטעם בנק ישראל על שוק הנדלן בישראל. בדוחות מזהיר הבנק מפני החשש ליציבות הבנקים כתוצאה מהימצאותם של משכנתאות רבות בעלות סיכון גבוה במאזניהם.
קהן, המשמש כראש הוועדה לקידום האיגוח, טוען מנגד כי המטרה בתהליך האיגוח היא להפוך את השוק למשוכלל יותר ,נזיל יותר וכזה שיתרום לעסקים הקטנים.
קהן מרגיע בראיון וטוען שהמשקיעים המוסדיים ידעו לרכוש את המשכנתאות/הלוואות ה"טובות" מהבנקים או לדחות כאלו המסכנות את תיקי הפנסיות שלנו. לטענתו הועדה תדאג לקיים מנגנון שיספק למוסדיים את כל הנתונים הדרושים על מנת שיוכלו לקבל החלטה מושכלת בנושא.
זו טענה די בעייתית בהתחשב בכך שמדובר באותם המוסדיים שנכשלו שוב ושוב בשנים האחרונות בניהול סיכונים. במקרים מסוימים אף הלוו מיליארדים מהפנסיות שלנו לחבריהם הטיקונים ללא ערבויות וללא בדיקת כדאיות העסקה עבורה ניתנה ההלוואה. בדיעבד נמצאו רבות מהעסקאות האלה כבעלות סיכון גבוה במיוחד אף שהוצגו כאילו היו בטוחות. חלקם אף מעולם לא הגיעו לידי מימוש.
גם בנוגע לרגולטורים בתחום, אין לנו כל כך על מי לסמוך. רובם עוברים מיד עם סיום תפקידם הציבורי לתפקיד בכיר יותר באחד המוסדות עליהם פיקחו. המקרה המפורסם ביותר לאחרונה הוא מינויו של המפקח על הביטוח עודד שריג, כיו"ר מגדל אחזקות. זאת למרות שקיבל החלטות שנויות במחלוקת במסגרת תפקידו כמפקח לטובת מחזיק השליטה במגדל, שלמה אליהו.
קהן מציג בשידור עוד כמה רגולציות המקובלות בעולם שאמורות להפחית את הסיכון בשימוש בכלי הזה. לא ברור עד כמה הרגולציות האלה יהיו יעילות בזמן אמת בשוק בעל סיכון גבוה כמו שוק הנדלן שלנו למשל.
לקהן לא היו תשובות ברורות לשאלות כמו האם יאסר על הבנקים למכור את המשכנתאות המסוכנות או מדוע רוצים לגלגל את המשכנתאות על הפנסיות דווקא עכשיו כשבועת הנדלן בארץ שוברת שיאים חדשים. הוא קורא בנושאים אלה להמתין ליציאתו של הדוח הסופי ומטיל ספק אם שוק איגוח המשכנתאות יוכל בכלל להתקיים בארץ.
הדוח הסופי שאמור לצאת בקרוב אמור להתחשב או לכל הפחות להתיחס לחלק מהטענות שעלו בראיון.
Comentários