משהו לא טוב מתרחש בכיל ובחברה לישראל

כי"ל אינו תאגיד פרטי 'רגיל' מה שמעלה את השאלה האם מדינת ישראל לא חייבת להתערב בפיטורי העובדים בתוכו, שלא נועדו לצורך כיסוי הפסדים?

משהו לא טוב מתרחש בכיל ובחברה לישראל בתקופה האחרונה. מכירת מניות כיל לתאגיד פוטאש הקנדי שלא צלחה עקב התנגדות שר האוצר יאיר לפיד, הפיצול של החברה לישראל לשתי חברות בתהליך שכולו הנדסה פיננסית ותרגילי חשבונאות ומיסוי בינלאומיים, ההפסד בבוררות למדינה עקב תשלום תמלוגים בחסר בהיקף של כ- 290 מיליון דולר, המאבק העיקש של כיל כנגד המדינה בועדת ששינסקי ובפרוייקט בקציר המלח והמלחמה הנוכחית כנגד עובדיה שמלווה בפיטורים מסיביים של עובדים בחברת תרכבות ברום ובמפעלי ים המלח.

השילוב של אירועים אלו מורה לדעתי על תוכנית של עידן עופר למכור את אחזקותיו בחברה לישראל ולהתנתק מהמדינה.

אבל למקרה ותוכנית זו לא תתממש, כפי שקרה במכירת מניות כיל לפוטאש, שכן היא מתנגשת בעניינים החיוניים של המדינה המוגדרים במנית הזהב שלה בכיל, יש גם תוכנית ב'. תוכנית זו מופעלת במקביל לתוכנית הראשית ועיקריה הם העברת פעילות החברה לחו"ל וחליבת החברה במידה מירבית. לצורך חליבת החברה יש צורך לייעל את פעילותה, כך שהרווחים הפנטסטיים שכיל מייצרת, יהפכו לרווחים סופר-פנטסטיים. רווחים אלו יאפשרו חלקה נדיבה של דיבידנדים ומתן בונוסים למנהלים שעידן עופר חפץ ביקרם.

כאשר החלו הפיטורים בתרכבות ברום, החברה טענה שהם הכרחיים שכן התאגיד מפסיד מזה מספר שנים. עיתונאי כלכלה ומומחי חצר של כיל קנו את הסיפור הזה והפיצו אותו ברבים בלי לשאול שאלות מיותרות על הרווחים של מפעל הברום ועל האפשרות והצורך להתייחס לשני המפעלים כגוף אחד. אבל בתוך זמן קצר התגלה הבלוף בטיעון זה והסיפור בדבר הצורך בפיטורים עקב ההפסדים בתרכבות ברום התגלה בכל קלונו.זה קרה כאשר כיל החלה בפיטורי עובדים גם במפעלי ים המלח הרווחיים. כאן ברור שאין בעייה של הפסדים והסיפורים הנוכחיים הם בדבר מה שכיל קוראת 'התייעלות' או 'עובדים מיותרים' או שמות אחרים. ( על תרכבות ברום במאמר נפרד)

למדינה יש מנית זהב בכיל לצורך שמירה על העניינים החיוניים של המדינה המבטיחה למדינה זכויות יתר בכיל ויכולת למנוע פעולות הפוגעות בעניינים אלו. על פי מניית הזהב של המדינה, יש לה זכות וטו על שינוי ארגוני משמעותי כמו פיטורים, סגירת קווי ייצור או העברתם לחו"ל. ואכן לפני מספר ימים שלח היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד יואל בריס, מכתב למנכ"ל כיל סטפן בורגס. במכתב רמז כי המדינה עשויה להשתמש במניית הזהב שלה בכיל כדי למנוע את הפיטורים המתוכננים בחברה. כך כותב בריס: "נבקש לקבל, באופן מיידי, מידע מפורט אודות כוונת החברה לפטר עובדים במפעל תרכובות ברום וכל פרט רלוונטי הנוגע לכוונה זו, לרבות לעניין האפשרות לסגירת קווי יצור בישראל",

אני מקווה שהמדינה תעמוד בפרץ ותמנע פיטורים, שלא בהסכמה, בכיל.

למדינה יש אינטרסים רבים באזור ים המלח ובכיל בפרט, חלקם הגדול מוגדר ב'מנית הזהב'. אבל, למיטב ידיעתי, אין גוף בממשלה שתפקידו לעקוב ולוודא את שמירת האינטרסים האלו והתוצאות השליליות נראות בשטח. הממשלה לא היתה ערה לחשיבות ולהכרחיות של קציר המלח עבור מפעלי ים המלח. חוסר הערנות גרם לכך שהיא הסכימה לשאת ב-20% מעלות קציר המלח. הממשלה לא גילתה את תשלום תמלוגים בחסר בהיקף של כ- 290 מיליון דולר ע"י כיל, אלא במאוחר. גם מועד סיום הזיכיון של כיל מתקרב ויש להערך לכך.

חשוב שיוקם גוף כזה, שיוודא את השמירה על זכויות המדינה והעניינים החיוניים של המדינה בכיל כפי שכתוב במנית הזהב. עוד מבטיחה המניה שהמדינה תוכל לשמור על אופיה של כיל וחברות הבת שלה כחברות ישראליות שמרכז עסקיהן וניהולן ייעשה בישראל . בעניין זה אני מציע שהמדינה תמנה מפקח / דירקטור בכיל. עמיר פרץ, חיים אורון (ג'ומס) ואחרים יכולים לכהן בתפקיד זה.

אירוע הפיטורים בכיל יגיע לפתרון מוסכם, אבל צריך להעלות את השאלה הבסיסית: האם נכון, ואני לא מתכוון משפטית, אלא האם זה לגיטימי, מוסרי, שלשולטים בכיל יהיה מותר לפטר עובדים מסורים אחרי הרבה שנות עבודה, להרוס משפחות ולפגוע באזור שלם והכל על מזבח העלאת הרווח?

השאלה הקובעת, לפי פרופ' עדי אופיר, היא לא אם הפיטורים בכיל קבלו הכשר מהמדינה, השאלה הקובעת היא האם הפרקטיקה הזו, הפיטורים האלו, ראוייה מבחינה מוסרית? האם 'קדושת' ההון, גוברת על חיי העובדים בכיל?. השאלות האלו ואחרות, חשיבותן כפולה ומכופלת במקרה של כיל. כאן הרי לא מדובר בתאגיד פרטי 'רגיל' אלא בתאגיד שקבל לידיו את אוצרות הטבע של המדינה בזכיון לזמן מוגבל, ואחריותו למדינה ולאזרחיה ולעובדים בו חייבת לעמוד בסטנדרים גבוהים יותר.

ולבסוף, לאור האירוע הזה, צריך לחשוב מחדש על מסכת היחסים, על 'חוקי המשחק' בין הממשלה העובדים והתאגידים.

אמנון פורטוגלי חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר, ומרצה במכללה החברתית כלכלית.

#ישראל #משנה #סביבהובריאות