האם זה מה שיפיל את הבנקים המרכזיים בעתיד?

קשה להאמין שהגענו לנקודה בזמן בה אנו רואים התנהלות פיננסית סינית ההופכת למודל עבור המערכת הפיננסית האמריקאית. ואלו לא בשורות טובות עבור הפדרל ריזרב.

קשה להאמין שהגענו לנקודה הזו- אבל זה בדיוק מה שקורה בימים אלו, כאשר חלק מן המימון הדרוש לסקטור הפיננסי וחלק מן הסקטור העסקי בארה"ב, מועבר מן המערכת הבנקאית הרגילה למערכת פיננסית חוץ בנקאית שנוכל לקרוא לה "מערכת בנקאית נילוות". מה שקרוי בסין "Shadow Banking". מדובר במוסדות פיננסים שעוסקים בהשקעות ושנמצאים תחת רגולציה רופפת. לכן הם יכולים גם לקחת על עצמם סיכונים רבים שהמערכת הבנקאית לא יכולה.

כתבה מעניינת בבלומברג מראה שהתופעה הזו מתחילה לעורר עניין ואף דאגה אצל חלק מן הרגולטורים. הפד ביניהם. מה העניין כאן? למה נדרש מימון ממקורות "אפורים" כאשר יש כל כך הרבה נזילות מצד קובעי המדיניות ובריבית אפסית אצל אלו האמורים לשמש צינורות לשימון כל מה שצורך אשראי?

מצד אחד מתקיים בימים אלו שילוב קטלני של "רצון להניק" מצד אלו המחזיקים בכספים גדולים והמחפשים תשואה גבוהה יותר מאשר זו המתקבלת בצינורות הרגילים. מצד שני יש "רצון לינוק" מצד אלו שאינם יכולים לעמוד בדרישות הבטוחות הפיננסיות והאדמיניסטרטיביות, הנובעות מן החוקים שהגיעו אחרי משבר 2008-9. במיוחד אחרי כללי באזל-3 וחוק Dodd-Frank.

בגדול לבנקים המסחריים, הנמצאים תחת פיקוח נרחב מתמיד, לא כדאי היום לקחת סיכונים גדולים כאשר שוק ההון המוגן על ידי הפדרל רזרב ממשיך לחגוג. אותה הגנה חצי-סמויה מנפילות בשוק המניות מתבססת על המשך מדיניות ריבית ה-0, ותחזוקת מאזנו של הפד, הדורשת הדפסת כספים ורכישת אג"חים מתמדת.

על פי המודל הסיני, תהליך העברת מימון לידיים פחות רשמיות היה מקובל כחיובי כל עוד המערכת הכלכלית האמיתית הצליחה לגלגל את ניהול החובות האלו, הדורש תשלומי ריבית גבוהים יותר. בסין הצמיחה הייתה גבוהה. הפרוייקטים גובו על ידי ביורוקרטיה אוהדת. בנוסף נהנו בסין מזרימת ההון מחו"ל, שהצליחה להקהות בהרבה את השפעת הגורמים השליליים של אותה מערכת פיננסית מקבילה.

זה כבר יותר משנה אנו רואים שהמצב השתנה במקצת. הצדדים החייבים כבר לא יכולים לספק את התשלומים כמקודם. הצמיחה כבר לא הייתה כשהייתה. בנוסף לכל זה התבשרנו על "פשיטות רגל" של פרוייקטים ושל מוסדות. העניין הוא שהמדינה בסין היא כל יכולה. היקפי ההשפעה של התופעה עדיין ניתנים לכיסוי על ידי השלטון המרכזי בדמות הקטנת רזרבות ומאמצי הזרמה שונים הניכרים היטב בשוק המניות המקומי.

שלטון מרכזי כמו בסין אינו קיים בארה"ב. זו הסיבה שהכוונת מימון לגורם מקביל, הנמצא תחת רגולציה מינימאלית או לא קיימת, מדירה עכשיו שינה מעיני מי שצריך לחשוב על כך.

זכרו: מושג ה-Too Big To Fail שתקף לגבי מוסדות פיננסים לא תקף למימון "אפור" מעצם טבעו. ייתכן מאוד שלפנינו גדלה התולעת המרקיבה את התפוח היפה והטוב, המשמש היום כחלון הראווה של הבנקאים המרכזיים.

משה שלום ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל

#בעולם