האם זה הטריגר שיביא למשבר עולמי אם יוון תפרוש מהאיחוד?

כולנו מרוכזים ובצדק בכל האספקטים האנושים והכלכליים הניבטים מן הטרגדיה היוונית אבל מתעלמים מהפוטנציאל ההרסני לכלכלה בכל הקשור לשוק הביטוחים.

יוון היא טרגדיה המשתרעת על פני שנים ואשר לזוג המוזר "מרקוזי" היה התענוג המפוקפק להתעסק בו ולנסות לפותרו. אז ועכשיו ידענו לומר, וזה אגב מתועד, שכל עוד המנגנון בנוי על צנע וגידול החוב על מנת להחזיר חוב, הסיכוי לסיום טוב מתכנס תמיד ל-0.

ניראה שאכן הגענו לנקודת הכרעה קרובה בנושא, למרות שמעשי הקוסמות של הפוליטיקאים כולם ושל אלו של בריסל בפרט, עדיין לא מפסיקים להפתיע אותנו. אך על אלמנט אחד לא מדברים כלל ובמיוחד במדיה הכלכלית ההמונית והוא ההשפעה הישירה של הכרזה של יוון כפושטת רגל על שוק ה-CDS.

בערפילי משבר 2008 היינו עדים למונח החדש הזה אשר התווסף בזמנו לעוד הרבה מונחים שהצביעו על טכנולוגיות פיננסיות חדשות, כלי מסחר וספקולציה מיוחדים וחדשים. אחד מהם, ולא הפחות חשוב מכולם, היה ה-

.CDS (Credit Default Swap)

על מה מדובר? על ביטוח. פשוט ביטוח כנגד פשיטת רגל אפשרית של מנפיקי חוב פיננסי. אבל, וכאן הנקודה המעניינת והקריטית, ביטוח זה נסחר לא בבורסה, אלא כקשר פיננסי ישיר בין שני צדדים. יש אמנם הערכות לשווים של אותם כלים וזאת על חלק גדול מנכסי הבסיס אבל לא ידועה הכמות המדויקת ובאיזה מחיר כל כמות בוטחה.

יתר על כן, עד 2008 מנפיקי אותם ביטוחים ראו בכלים האלו מעין "מכונת כסף" עקב הסבירות האפסית של הגעת הנכסים למצב של פשיטת רגל רשמית. המצב הגיע לידי כך שעל כמות מסוימת של חוב, הונפקו ביטוחים על פי 10 או יותר מערכו של אותו חוב, וזאת על ידי עסקאות CDS מול אלו שלא החזיקו את נכס הבסיס כלל, אלא רק רצו לסחור בכלים האלו לספקולציה כיוונית בלבד.

מקרה ליהמן היה היחיד בו ראינו מה יכולה לעשות אמונה שמתרסקת. וחברת AIG הייתה החברה שהצילו בגלל בוץ ה-CDS שהיא הייתה בו. ועכשיו, 7 שנים אחרי אותו משבר יש סיכוי טוב שמה ש"לא יעלה על הדעת" יקרה, דהיינו מדינה חברה באיחוד האירופי ובגוש היורו, תכריז רשמית על חלק או כל חובה כאבוד. פשיטת רגל. אגב, למרות שרשמית זה כבר קרה בהקשר לחוב היווני מול קרן המטבע הבינלאומי אין השווקים מתייחסים לכך עד שמשאל העם לא יבהיר את האופי הפוליטי של אי התשלום הספציפי הזה.

ומה הנזק הפוטנציאלי של כל כלי הביטוח הידועים? משהו סביב ה-150 מיליארד דולר. לא הרבה תאמרו אם אנו משווים לטריליונים המודפסים על ידי הבנקים מרכזיים. אבל זהו בדיוק העניין: הכסף הזה ייצא מחשבונות של אלו שביטחו, אבל גם מאלו שהימרו. ביניהם מוסדות פרטיים כמו קרנות גידור, בנקים קטנים וגדולים, אשר כולם האמינו שיוון שוב תמצא מי שיציל אותה מעצמה. גופים שאינם בהכרח תחת חסותו של הבנק המרכזי.

טריגר למשבר סיסטמי? אינני יודע, ונדע זאת כנראה רק אחרי שייכתבו חלק מספרי ההיסטוריה, ויופקו חלק מסרטי "מה שקרה ב...". מה שבטוח הוא שהאופי האטום של המסחר בכלים הפיננסיים האלו, והקישוריות הבין מוסדית המייצרת סיכון מקבילי מתפשט (Counter party risk), כל אלו יכולים בהחלט לגרום להפתעה לא נעימה לקובעי המדיניות.

משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל

#בעולם