נובל אנרג'י בדרך לתבוע את ישראל: איום סרק או חשש אמיתי?

נובל אנרג'י החלה לאיים כי תתבע את ישראל אם וכאשר הממשלה לא תעביר את מתווה הגז כרצונה. בדיקה מגלה שהחשש הגדול מפני תביעה צריך להגיע דווקא אם יועבר המתווה.

תמונה : ויקיפדיה

במאמרה "מתווה הגז הוא הרע במיעוטו" מירב ארלוזרוב כותבת את הדברים הבאים:

"המדינה מעריכה בוודאות גבוהה כי..... אם לא יאושר מתווה הגז בקרוב, צפויה החברה האמריקאית נובל אנרג'י לתבוע את מדינת ישראל במיליארדי דולרים, ובאמצעות שימוש בכלי המשפטי שהוא הכי עוין והכי לא נוח לישראל - הכלי של בוררות בינלאומית בז'נווה. כמעט כל הדיונים של נובל עם המדינה בשנים האחרונות נעשו באמצעות החברה הבת של נובל בקפריסין. זה לא מקרי. נובל מתכוונת לנצל בכך את האמנה להגנה על עסקים שיש למדינת ישראל עם קפריסין, המאפשרת לחברות פרטיות משתי המדינות לתבוע את המדינה שכנגד, ולעשות זאת באמצעות טריבונלים (בוררויות) פרטיים עלומי שם......תביעה של נובל נגד המדינה נראית כמעט בלתי־נמנעת."

חברת הבת של נובל בקפריסין בה מדובר הינה ככל הנראה Noble Energy (Cyprus) Limited. לנובל יש חברות נוספת הפועלות בקפריסין: Noble Energy Cyprus Oil & Gas Ltd, או Noble Energy Cyprus LNG Ltd, ו- Noble Energy International Ltd. נובל אנרג'י אינטרנשיונל היא בעלת הזכויות בשדה הגז אפרודיטה שבקפריסין.

מדוע ישראל מסכימה (לפי ארלוזורוב) לנהל את הדיונים עם נובל אנרג'י דרך החברה הקפריסאית של נובל ולא דרך נובל אנרג'י מדיטרניאן , הרשומה בשטרי החזקה על לוויתן צפון ודרום ומופיעה כצד בטיוטת מתווה הגז?

האינטרס של נובל אנרג'י בניהול הדיונים עם ישראל דרך החברה הקפריסאית שלה, ולא דרך נובל אנרג'י מדיטרניאן או דרך חברת האם האמריקאית ברור. בהסכם הסחר של ישראל עם קפריסין יש סעיף 'יישוב סכסוכי השקעות בין צד מתקשר לבין משקיע', ואילו בהסכם הסחר של ישראל עם ארה"ב אין סעיף דומה. לא ברור מדוע הנציגים הישראליים ואנשי צוות קנדל הסכימו וככל הנראה מסכימים, לדון עם חברת נובל הקפריסאית, ומה האינטרס של ישראל בדיונים עם החברה הקפריסאית של נובל.

ארלוזורוב עיבדה את המידע הנתונים והממצאים עליהם כתבה במאמר בהתאם לאמונתה בנחיצות מתווה הגז. התוצאה היא שבסיכום המאמר היא ממליצה על אישור מתווה הגז כרע במיעוטו. אלא שאישור מתווה הגז אינו הרע במיעוטו. להיפך, אישור מתווה הגז ירע מאוד את המצב.

מתווה הגז כולל סעיף 'ודאות רגולטורית', קרי התחייבות של הממשלה למנוע כל שינויי חקיקה בנושא משק הגז ב-10 השנים הקרובות. התחייבות זו תאפשר לנובל לתבוע אותנו ולזכות במיליארדי דולרים במידה שנשנה את הרגולציה, בעוד שכיום סיכויי ההצלחה שלה נמוכים בהרבה.

ארלוזורוב מתעלמת מאזהרתו של אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פיסקליים וכלכליים. ליכט הסביר בישיבת הממשלה שבה אושר מתווה הגז: "סעיף הוודאות הרגולטורית הוא חריג בהיקפו ובזמן. בדרך כלל אנחנו נותנים למשקיע שיפוי שנפצה אותו אם נבצע שינוי. כאן אנחנו נותנים לו ודאות רגולטורית. הסעיף הזה יאפשר לנובל לתבוע אותנו במיליארדי דולרים במידה שנשנה את הרגולציה".

נובל נערכה לאפשרות של תביעה נגד ישראל אבל לא הגישה תביעה כזו כנראה משום שסיכויי ההצלחה שלה היו והינם נמוכים. אישור מתווה הגז יגדיל גם את סיכויי ההצלחה של תביעה כזו וגם את הסיכוי שתביעה כזו תוגש. לדוגמה, אם אחרי אישור מתווה הגז כהמלצת ארלוזורוב, בג"ץ יפסול את התחייבות המדינה ל'וודאות רגולטורית' כי היא נוגדת לאושיות קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית, תהייה לנובל עילה לתבוע את המדינה בגין הפרת מתווה הגז. כמו כן גם יגדל הסיכוי שתביעה כזו אכן תוגש.

בניגוד לדבריה של ארלוזורוב, אסור לאשר את מתווה הגז. למדינה יש כיום מספר דרכי פעולה אפשריות, והיא צריכה לפעול במספר מישורים:

• לבטל מוקדם ככל האפשר את הסכם הסחר עם קפריסין וכל הסכמי הסחר הכוללים סעיף 'הסדרי סכסוכים משקיע-מדינה. לחתום מחדש על הסכמים אלו בתנאי שסעיף זה או דומה לו לא יופיע בהם;

• לבדוק את האפשרות לשנות בסעיף ההגדרות בשטרי החזקה של לויתן צפון ודרום את הגדרת "הדין" כך שתהייה 'הדין החל במדינת ישראל, כפי תקפו מעת לעת', במקום ההגדרה הנוכחית: 'הדין החל במדינת ישראל, כפי תקפו מעת לעת, וכן אמנות בין לאומיות שישראל צד להן, בין אם אומצו בדין המקומי ובין אם לאו;

• לדרוש שהדיונים על מתווה הגז יהיו מול נובל אנרג'י מדיטרניאן או נובל אנרג'י ארה"ב,

• ולבסוף, ישראל יכולה לרכוש חלק נכבד מממניות נובל בבורסה. במחירי השוק הנוכחיים ידרשו כ- 5 מיליארד דולר לרכישת 25% ממניות נובל אנרג'י, סכום שנמצא ברזרבות המטח בבנק ישראל וניתן להשתמש בו לאחר חקיקה מתאימה

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר

#ישראל