עסקת גולן- סלקום חושפת את הצפרדע שהאכילה אותנו הממשלה

מדוע הבטיח מיכאל גולן 600 מיליון ש"ח לסלקום במידה והעסקה ביניהם לא תצא לפועל? מדוע שתקו כל העוסקים ברפורמת הסלולר לאחר שהבינו שהיא כושלת? עובדות חדשות שנחשפות מעלות חשד שרפורמת הסלולר היתה בעצם בלוף אחד גדול.

את האמירה "האמת היא בתו של הזמן" מייחסים לאסטרונום קפלר ועושים בה שימוש בשביל להצביע על כך שלרוב – כשעוסקים בניתוח הפוליטיקה ובקשר בין פוליטיקה וכלכלה בפרט – צריך להמתין זמן רב עד שהאמת יוצאת לאור. כשקוראים את המלל הרב שנכתב על פרשת "גולן טלקום" והמהלך החותר למכירתה לחברת "סלקום" בימים האחרונים נראה שגם הפעם נצטרך להמתין עד שנדע מה באמת הוסכם בחדרים בהם לא עורכים פרוטוקולים.

כידוע, "גולן טלקום" התמודדה בראשית 2011 במרכז על קבלת רישיון להיות מפעילה סלולרית בישראל (היא הצטרפה ל"פלאפון", "סלקום", "פרטנר" ו"מירס"). לאחר שזכתה בו היא החלה בהמשך השנה בהקמת רשת סלולרית נוספת. הקמת החברה והפעלתה תוך זמן קצר הביאה להוזלה משמעותית בשוק התקשורת הסלולרית, כש"גולן טלקום" מציעה חבילות זולות ושאר החברות נדרשות להוריד מחירים בעקבותיה. בניסתה לשוק נחשבה כאחת ההצלחות הגדולות של הלחץ הציבורי שהתהווה בימי המחאה החברתית של 2011. מיכאל גולן הפך את "גולן טלקום" בעיני הציבור למעין רובין הוד של הפראיירים שמאסו בשלטון הטייקונים.

האווירה הציבורית נגד שלטון המעטים בתחום הסלולרי הביא לגישה ידידותית מאוד כלפי "גולן טלקום" במשרדי השלטונות - גם כשהיה ברור שהחברה אינה עומדת בדרישות הרישיון. המדיניות מצדם הייתה ש"גולן טלקום" מחזקת את התחרות בשוק הסלולרי וזה מה שהציבור רוצה. לפיכך הם העלימו עין מהעובדה שהחברה לא משקיעה בפיתוח הרשת העצמאית אליה היא התחייבה. "תחרות" הפכה למעין מילת קסם הנותנת לגיטמציה להתנהלות קלוקלת.

בעקבות הפרת תנאי הרישיון של "גולן טלקום", כשאחד מהשיאים היה פירוק של כ - 500 אנטנות בשנה החולפת, והסתמכות על תשתיות רשתיות של "סלקום" (שלא זכו לאישור איחוד מצד משרד התקשורת), המשך קיומה של החברה היה לוט בערפל. כך לפחות דווח פעמים רבות במדורים הכלכליים. השאלות האם פירוק האנטנות והמדיניות של "גולן טלקום" כיוונו (כפי שנטען) להפחתת עלויות או אולי חתרו - הלכה למעשה למכירת החברה בהמשך - הוצנעו. אמנם מיכאל גולן הודיע (ולמעשה שיקר) שהחברה לא עומדת למכירה, אולם בימים האחרונים התבשרנו שההפך הוא הנכון וש"גולן טלקום" מחפשת קונה מזה מספר חודשים כש"בנק רוטשילד" נשכר בכדי לסייע במהלך, ואכן הבנק הצליח במשימתו במציאת קונה.

ההודעה על המכירה הביאה רבים משמאל ומימין – חלק כתגובה רפלקסיבית, חלק בכדי לא להצטייר כ"אנטי-חברתי", חלק מתוך השקפת עולם כנה – לצאת בריש-גלי נגד העסקה. שר האוצר, משה כחלון, אף הכריז שהמהלך יהיה "בכייה לדורות". פרשנים החלו במלאכת הפירוש וטענו שהסיכוי שהעסקה תאושר ע"י משרד התקשורת והממונה על ההגבלים העסקים קלושה. עמדתו של שר התקשורת, המכהן גם כראש הממשלה, בנימין נתניהו, אינה ברורה דיו בשלב זה. עם זאת, מינוי המנכ"ל החדש, שלמה פילבר (ע"י נתניהו), הביאה לשינוי גישה מהותי במשרד - כתב אחד הפרשנים. "התחרות כבר אינה בראש סדר העדיפויות של פילבר, שתמך באופן גלוי במיזוג בין גולן ובין אחת המתחרות הגדולות בענף".

האם המיזוג יאושר? לי אין שום אפשרות לדעת על אף הנטייה הרווחת לטעון ש"אין סיכוי" שתאושר. עם זאת, אני חושב שזו שאלה משנית מבחינת הציבור כשבוחנים את ההסכם שהתגבש בין "גולן טלקום" ל"סלקום". במסגרת תנאי העסקה שנחתמה, הוכנס סעיף דרקוני לפיו גולן מתחייב לשלם כ-600 מיליון שקל ל"סלקום" במידה והעסקה לא תאושר ע"י הממונים. במילים אחרות, גם אם העסקה תאושר וגם אם לא: "גולן טלקום" תיאלץ בכל מקרה לצאת מהשוק. הסיבה לכך פשוטה: (א) במידה והמכירה תאושר, החברה תיהפך לחלק מ"סלקום" ע"י רכישתה וחסל "גולן טלקום". (ב) במידה והיא לא, גולן ייאלץ לשלם קנס שאותו אין לו יכולת לשלם מכיוון שהדבר יביא בוודאות רבה מאוד לקריסתו הכלכלית. לפיכך, גולן ייאלץ לפנות לבית משפט בכדי לפרק את החברה. כידוע, במרבית הפעמים שחברות מפורקות, במעין "יריד חיסול חברות", הן נמכרות ע"י בית המשפט במחירים נמוכים בהרבה משווים הריאלי.

לא צריך לדאוג לגולן, במקרה של האופציה השנייה הוא לא יאלץ להוציא כסף מכיסו. ואילו "סלקום", מצידה, תרכוש במחיר נזיד עדשים את 900 אלף מנויי "גולן טלקום" ותשלוט ב-40 אחוז משוק הסלולר בארץ. במילים אחרות, "סלקום" מחזיקה בשני קצוות המקל ומרוויחה מאישור העסקה או אי-אישורה ע"י השלטונות. אולי יהיה מי שייטען שגולן ינסה ויצליח לשכנע את בעלי המניות לסייע בתשלום הקנס. גם אם יעשה זאת – יש לפקפק בכנות המהלך. סביר להניח שבעלי המניות יתנגדו להזרמת סכום כה גבוה רק לתשלום קנס.

האם "סלקום" התברכה במוחות של גאונים וגולן טלקום פשוט מובלים לאבדון ע"י עיוורים שלא צפו את ההתנגדות במערכת הפוליטית? רק בעלי השקפה נאיבית ייטענו שכן. סעיף ה-600 מיליון הוא כל כך תמוה ולא שיגרתי (מקובל לקבוע קנס של אחוזים בודדים המגיע עד כ - 15% ולא ל - 50% משווי העסקה) שיש הטוענים שרשות ההגבלים תוכל להכריז עליו כעל הסדר כובל. גם פה עוד מוקדם לצפות את ההתפתחויות.

לא מעט אנשים המבינים דבר או שניים בקו האופק בין הפוליטיקה והכלכלה הרימו גבה השבוע. ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, אמר "תחשבו על אותם מפסידים במכרז [בשנת 2011] – אם הם היו יודעים שכך הם פני הדברים, ואפשר להגיע לסיבוב עסקי כזה בתוך שלוש שנים, הדברים היו נראים אחרת. מן הסתם החברות שהפסידו במכרז חשות כרגע לא בנוח – ולכן לדעתי מדובר כאן על מהלך שהוא על סף הלא מוסרי". אבל לא מוסר מעניין אותי פה, אלא התהייה המתבקשת: אולי המהלך היה מתוכנן מראש? אולי לא הייתה כוונה מצידה של "גולן טלקום" להקים רשת סלולרית יציבה וענפה מלכתחילה, כזו שגם תהיה עם רשת סלולרית עצמאית, תמכור טלפונים סלולריים ועוד? אולי "גולן טלקום" זה בלופ אחד גדול? כאמור, גולן הבטיח בימים האחרונים בפומבי שהוא אינו מוכר את החברה והעובדות מלמדות שהיה זה שקר – אולי זהו שקר בן 4 שנים?

יטענו נגדי שזו פרשנות נועזת. בסדר. אבל היסטוריה של שנים של הפרטות, מכירות סיבוביות, הלוואות ממונפות וקשרים עלומים ברשתות האוליגרכיה הישראלית דווקא מחזקות את טענותיי.

לי נראה שאת הדרישות של המחאה החברתית היה צריך לתעל לכיוון כלשהו שלא יפריע בצורה מהותית לעקב הברזל של השלטונות הפיננסים. התחום שמציק לאזרחים במיוחד היה חשבון הסלולר אותו הם מצליחים איכשהו עוד להבין בניגוד לשוק הפנסיות, הביטוחים וכו', שבו לא עשו שינויים מהותיים, ולכן בו החליטו "לטפל". הטיפול היה באמצעות הכנסת "גולן טלקום" לשוק הסלולר; דבר שהוביל להרגעת הרוחות והפיכת "המלחמה בריכוזיות" לבון-טון הפוליטי והציבורי. לא פחות חשוב מכך היא העובדה ששר האוצר, כחלון, תרגם את הרפורמה בשוק הסלולר שנזקפה לזכותו ל-10 מנדטים בבחירות האחרונות.

מי שותף ומי שתק? מי ידע ומי הולך שולל? אין מוקדם לדעת. אולם העובדות הידועות לנו כרגע מרמזות לכיוון בלופ אחד גדול.

אדם רז הוא היסטוריון וכותב הספר "המאבק על הפצצה".

#ישראל