"הכלכלנים מתבססים כבר 100 שנה על תאוריה שגויה" -כך קובע מחקר טרי

חוקר הבנקאות מהבכירים בעולם והבנק המרכזי האנגלי הוציאו בשנה האחרונה שני מחקרים ששומטים את הקרקע מתחת לתאוריה הכי בסיסית של כלכלנים. באקדמיה העדיפו "להעלים" את המחקרים מהסטודנטים.

*איך הכל התחיל?*

בשבוע שעבר נתבקשתי להסביר איך כסף נוצר בכנס שנערך במכון אהרון לבנקאות באוניברסיטת בר אילן בהשתתפות מרטין וולף (הפרשן הכלכלי החשוב בעולם מטעם הפיננשל טיימס) ודיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה. לצורך ההכנה להרצאה ניגשתי לספרות הכלכלית כדי לבדוק מה מנגנון יצירת הכסף המקובל היום בעולם. די מהר נדהמתי לגלות בספרות שלוש תיאוריות שונות לאיך כסף נוצר. שלושה הסברים שונים לדבר הכי בסיסי בכלכלה עליו בנויים חלק גדול מהמודלים הכלכליים.

יותר מכך מצאתי שכל כלכלן אימץ לו ב100 השנים האחרונות תאוריה אחרת לאותו מנגנון בסיסי ויחיד. בספרות ניתן למצא כלכלנים ידועים, שבמהלך הקרירה שלהם אף שינו את דעתם מספר פעמים בנוגע לשאלה איזו מבין התאוריות היא הנכונה. הגדיל לעשות ג'ון קיינס, אחד הכלכלנים הדגולים מתחילת המאה הקודמת. בהתחלה צודד קיינס בתיאוריה אחת, אחר כך עבר לתיאוריה השניה, ובסוף הקריירה שלו צידד בתיאוריה שלישית תוך כדי שהוא מלגלג על כל מי שתמך בתיאוריה הראשונה. כמה אירוני שדווקא אותה תיאוריה שלגלג עליה תתגלה כנכונה אחרי שימות.

חוסר ההבנה בנושא הגיע לאבסורד כה גדול שאפילו סיר ג'וסייה סטמפ, לשעבר אחד המנהלים של הבנק המרכזי האנגלי, צוטט כמי שאומר שלא ברור לו מהי התיאוריה הנכונה. ב1954 חבר סגל בפדרל ריזרב האמריקני בשם אלהדף צוטט גם הוא בהתבטאות מבולבלת לגבי איזו תאוריה היום שולטת בכלכלה. החל משנות ה-60 הפסיק כמעט לחלוטין השיח סביב תאורית יצירת הכסף, רגע לפני שפרץ שוב בתחילת העשור הנוכחי.

*אף מחקר לא נעשה בנושא*

אבל מה שמפתיע עוד יותר בכל הסיפור הזה הוא שלמרות שקיימות שלוש תאוריות

שונות למנגנון יצירת הכסף ובלבול רב בנושא בקרב כלכלנים, אין תעוד בספרות הכלכלית לאף מחקר או ניסוי שנעשה כדי לקבוע איזו מהתאוריות נכונה. זה לא מנע מכלכלנים להמשיך לדקלם אותן ולהגן עליהן עד עצם היום הזה מבלי שיש להם מושג אם הן נכונות או לא.

אז מהן התיאוריות עליהן אנחנו מדברים?

* התיאוריה הכי פופולרית היום אומרת שבנקים הם מתווכים פיננסים. מקבלים פקדונות מלקוחות ומלווים אותם ללווים. לוקחים מאלה שיש להם ומלווים לאלה שאין להם. זו התיאוריה השולטת בעולם הכלכלי ובאקדמיה מאז שנות ה-60.

* התיאוריה השניה מדברת על בנקאות ברזרבה חלקית. הרעיון מאחורי התיאוריה הזו הוא שיש גוף מרכזי, למשל בנק מרכזי, שקובע יחס רזרבה לפיו כל בנק צריך לשמור אחוז מסוים מן ההפקדות כרזרבה ואת היתרה יכול לתת כאשראי.

* התיאוריה השלישית מדברת על בנקאות יוצרת אשראי, או במילים יותר פשוטות - הבנקים מייצרים את הכסף ללא תלות בכמות הפקדונות שלהם וברזרבה שנמצאת ברשותם. כלומר ברגע שהבנק מאשר הלוואה ללווה הוא לא מלווה לו את כספי הפקדונות שלקוחותיו הפקידו אצלו, אלא מייצר כסף חדש במחשב (כספרות דיגיטליות) ומלווה אותו כאשראי. זו תיאוריה ששלטה בספרות עד תחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת ומשום מה נעלמה מאז ללא סיבה ברורה. מאז שולטת בעיקר התאוריה הראשונה שרואה בבנק כמתווך פיננסי.

*המחקר הראשון בעולם*

רק באוגוסט 2013 החליט חוקר בנקאות בשם פרופ' ריצ'ארד וורנר להסיר את הכפפות ולהיות הכלכלן הראשון בעולם שעורך מחקר אמיתי אמפירי כדי לבדוק איזו מן התיאוריות היא הנכונה. וורנר אולי לא מוכר לרבים מכם, אבל מדובר בשם עולמי בתחום חקר הבנקאות וידוע כמי שהמציא את המושג הכי מדובר בשנים האחרונות במדיה הכלכלית הידוע בשמו "הקלה כמותית" (QE) .

פרופ' ריצ'ארד וורנר - צילום מסך: יוטויוב

וורנר הלך לבנק גרמני מלווה בצוות של ה-BBC שתיעד את הניסוי, והגיע עם הבנק להסכם – הוא בא ואמר להם: אני לווה מכם 200 אלף יורו ובתמורה אתם חושפים בפני את כל התהליך שעשה הכסף מהרגע שחתמתי על חוזה ההלוואה ועד שהוא נוחת בחשבוני. את הניסוי האמפירי ליוו גם חלק ממנהלי הבנק. תוצאות המחקר שפורסמו בסוף 2014 הדהימו המון אנשים. מסתבר שברגע שהבנק הזין לוורנר את הכסף בחשבון הוא כלל לא לקח את הכסף מאף פקדון. הוא באותו רגע המציא אותו יש מאין. ישב פקיד בבנק ובהינף אצבע הקיש על ספרות במחשב והמציא כסף חדש שהפך לחוב שוורנר חייב מעתה לבנק. בכך הפריך המחקר את הטענה שבנק הוא מתווך פיננסי. אותה תיאוריה שכלכלנים חוזרים עליה שוב ושוב לפיה הבנק לוקח כספי פקדונות ומעביר אותם ללווים. בנוסף גם התיאוריה השניה שבה הבנק מוגבל בכמות ההלוואות שלו ביחס הרזרבה של הבנק המרכזי ,גם היא נשללה במהלך הניסוי. [קישור למחקר המלא]

בשורה התחתונה מגלה וורנר שהתיאוריה שבנק מייצר כסף בזמן מתן האשראי, שהיתה מקובלת אי שם בתחילת המאה הקודמת, היא דווקא התיאוריה נכונה. וורנר מראה במחקר, שמשום מה כלכלנים שרבבו כל מיני תיאוריות שגויות לתאור התהליך עם השנים, ואלו נתפסו עם הזמן באקדמיה כאמת לאמיתה וכתיאוריה העיקרית שאין חולק עליה.

במאי השנה, כמה חודשים אחרי שוורנר פרסם את תוצאות הניסוי, הוציא הבנק המרכזי האנגלי מחקר משלו שמגבה את תוצאותיו של וורנר. גם שם נקבע כי בנקים אכן לא משמשים כמתווכים פיננסים. [קישור למחקר הבנק האנגלי]

*סטודנטים לכלכלה לומדים היום תאוריה מנותקת מהמציאות*

המשמעות של המחקר היא שדורות על גבי דורות של כלכלנים מבססים את המודלים שלהם בנוגע לכסף ובנקאות על בסיס שגוי. די אם תפתחו ספר מבוא למאקרו כלכלה כאן בארץ, שם תגלו שכתוב שתפקידו העיקרי של הבנק הוא תיווך פיננסי. תיאוריה שכאמור נשללה לחלוטין בניסוי.

מלמדים תאוריה שלא קיימת - ספר מאקרו לכלכלה שנלמד באוניברסיטאות בישראל. מישר יורם, 2009, המקרו־כלכלה של ישראל, חיפה: פרדס הוצאה לאור

*למה זה כל כך חשוב לנו לדעת על זה?"

עכשיו תשאלו למה זה כל כל כך חשוב? למה זה צריך לעניין אותנו בכלל איזו תאוריה היא הנכונה – הרי העיקר שאנחנו מקבלים את הכסף בסוף החודש מהמשכורת, ולעזאזל איך הוא נוצר. אז פה חשוב להבין שכסף הוא החמצן של הכלכלה. אם נזרים יותר מדי ממנו נגרום לנזק בדמות בועות פיננסיות ואז הכסף שנקבל במשכורת יהיה שווה פחות –נוכל לקנות איתו פחות דברים. אם נזרים פחות חמצן – נחנוק את המשק ונגיע למשבר כלכלי –במצב כזה ייתכן שלא יהיה מספיק כסף לתת לנו במשכורת.

הבעיה היא שאם כלכלנים לא באמת מבינים איך כסף נוצר, הם עלולים לפתח מודלים ותיאוריות כלכליות שגויות מהיסוד. פרופ' סטיב קין שקיים הרצאה מרתקת בסינמטק השנה כאן בישראל, הרחיב בדיוק בנושא זה. קין, מומחה בעל שם עולמי, הוכיח באמצעות מודלים כי רוב הכלכלנים כלל לא מכירים את מנגנון ייצור הכסף על ידי בנקים עם ההשפעות הדרמטיות שלו על הכלכלה. לכן אין להם כלל יכולת להבין ולחזות את הגורמים למשברים הכלכליים ואלה מפתיעים אותם שוב ושוב.

אולי זו הסיבה שהכלכלנים נכשלים שוב ושוב בתחזיות שלהם ו"מפספסים" שוב ושוב משברים כלכליים? אולי זו הסיבה שנגיד בנק ישראל לשעבר ישב בוועידת דאבוס וסיפר שמצבה של ארה"ב לא היה טוב יותר בעשור האחרון – כשרק תשעה חודשים לאחר מכן התרחש שם המשבר הגדול ביותר מאז שנות ה-30?

פרופ' סטיב קין בהרצאה שקיים במאי בתל אביב

ואולי זו הזדמנות מצוינת להפנות קול קורא לכלכלנים בישראל: במקום לעסוק כל היום בדקלום והגנה על ספרי הלימוד שנכתבו לפני 60 שנה ושאינם רלבנטים עוד – אמצו את האתגר ותהיו לראשונים בישראל להוציא מחקר אמיתי ורציני שמוכיח איך הכסף נוצר אצלינו. בדיוק כמו שעשו הבנק המרכזי בבריטניה וכמו וורנר בגרמניה. מחקר כזה בוודאי יתרום לכולנו ויזניק כמה צעדים קדימה את חקר הכלכלה הישראלית. המחקר ישפוך אור על אחד הנושאים הכי עלומים היום – יתרום לתודעה הציבורית לגבי איך המערכת הכלכלית באמת עובדת והכי חשוב יקדש את זכות הציבור לדעת "מאיפה הכסף".

#בעולם