האם זה הזמן הנכון לרכוש זהב?

כמות הזהב הפיזי הנמכרת על פי הדיווחים האחרונים שוברת שיאים. מה יודעים המשקיעים שאנחנו לא?

מדווח לנו שלא הייתה כמות כזו של מטבעות זהב שנמכרו לאחרונה ,מטבעות רגילים, ולא מן הסוג שמיועדים לאספנים. עובדה מפתיעה זו (האם היא באמת מפתיעה?...) יכולה להיות קשורה לחגים, לתחושה שהשווקים הפיננסיים נמצאים בסוג של שינוי פסיכולוגי גדול, או שהזהב פשוט ממשיך להיות ה"ביטוח" האולטימטיבי. אגב, תפיסת "הביטוח" הזו, עבור מי שרוצה לשמור חלק מהונו מחוץ למערכת כולה, ממשיכה להיות חריגה מן המוסכמות של הסביבה ההונית. מה שניתן לומר בוודאות הוא שהמתכת בהחלט ממשיכה להיות נוצצת בעיני הסקטור הפרטי.

למרות סטטיסטיקה מעניינת זו בתחום המטבעות הפיזיים, המתכת הצהובה עדיין נשארת הרבה מאחור מבחינת אחוז האחזקות שלה בתיק הכללי של הציבור. הנה גרף קטן המראה זאת היטב:

יש אמנם עלייה של 50% מן הרמה של 2000 אבל תראו איפה המצב דהיום מול השיאים של שנות ה-70-80, כאשר האינפלציה השתוללה, והמתכת הייתה באמת בכותרות! אין ספק שמעבר לסיבה העיקרית של חוסר אינפלציה בולטת, ותחושת האמון בבנקאים המרכזיים, דבר זה נובע גם מחוסר הרצון הבולט של קובעי המדיניות להכיר בחשיבותו של הזהב כנכס אסטרטגי להשקעה.

לא משנה כמה האדם הפרטי, ואפילו מנהל הכספים הקטן ירצה לקחת חלק בשוק זה, העוצמה של שוקי ה"נייר" (מניות, אג"ח, נגזרים שונים, קרנות שונות...) עדיין תישמר בתיק ההשקעות הציבורי. לו רצו מנהלי הכספים הגדולים לעשות מעשה, הם לא יכלו להיכנס בצורה משמעותית בנכס הזה של הזהב, במבנה הקומפלקס הקיים.

הכמויות של המתכת הפיזית, ואפילו הניירות שאמורים להיות מגובים בזהב פיזי ושמונפקים על ידי החברות השונות (על פי ההערכה יש 100 ניירות על כל נכס פיזי אמיתי מזהב), פשוט קטנות מדיי עבור כמויות הכסף הצורכות השקעה כל חודש או שנה. ולמרות כל הסביבה ה"עוינת הזו" יש לזכור שהזהב נשאר ה"כסף" האמיתי היחיד שאני מכיר.

הבה נסקור את תכונותיו של "כסף" (Money) אופטימאלי כפי שאריסטו, 400 שנה לפני חג המולד הראשון, ציין אותם:

· הוא צריך להיות עמיד לזמן

· ניתן לחלוקה

· נוח לנשיאה

· אחיד באיכויותיו

· והוא חייב להיות בעל ערך עצמי, דהיינו להיות נדיר ויקר להפקה-יצירה

ואני אוסיף:

הוא צריך להיות בלתי תלוי בכוחות הרשע של המדפיסים הסדרתיים הגורמים לשחיקת ערכו לכיוון האפר הדק הערכי. אם נחפש הרבה זמן לא נמצא הרבה אופציות המתחרות בזהב, ובכסף (Silver), במילוי התכונות האלו.

מאז שהמחיר של הזהב התדרדר מן השיא, סביב 1940, ועד עכשיו, ראינו שני סוגי פעילים במתכת הזו מעבר למפיקים ולתעשיינים: אלו שראו בהחזקה הזו כהשקעה פיננסית לצורך ספקולציה אשר התייאשו יותר ויותר ככל שהזמן עבר, ואלו שראו בזהב את אותו ביטוח לקראת המשבר הבא, זה הקשור לחוב הגלובלי. אלו האחרונים ראו בכל רמת שפל במחירו הזדמנות להוסיף עוד אונקיות למאגר הזהב שלהם.

מי בסופו של דבר יצטער על מה שהוא עשה? לדעתי, הכול עניין של טווח, אבל יש לומר מיד: מי שחושב, כמוני, שמסתתר איפשהו ברבור שחור הקשור לחוב הגלובלי, חושב במידה זו או אחרת של הפנמה שנכס פיזי בעל ערך עצמי פנימי, במשך 5000 שנה לפחות, עדיף על אבטחה של פוליטיקאים. כמה מוכשרים שיהיו.

משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו.

#בעולם