בדרך למשבר הגדול או עוד רעידת משנה קלה?

שנים הורגלו חברות ומדינות לראות בסין את הקליינט האין סופי, אולם לאחרונה נראה שהעניינים שם משתנים. האם כל זה עומד להוביל אותנו למשבר הגדול?

רמות שפל חדשות מושגות בשוקי המניות, האג"ח המדינתי עולה ביחד עם הדולר, הזהב, והיין כאזורי מפלט, ואווירה של משבר אמיתי במעצמה הכלכלית השנייה בעולם: סין. כל זה כאשר הועלתה הריבית בארה"ב, אחרי שנים של ריבית 0, וכאשר סקטור הסחורות פשוט קורס, כולל הגדולה והחשובה מכולן: הנפט.

האם כל זה מהווה רקע למשבר סיסטמי , זה שאנו דברנו עליו שנים רבות? מה שאנו רואים כאן הם סימנים ראשונים של הוצאת האוויר מן הבועה הרב-גונית הסינית, והפחד ממה שירידה גדולה מדיי בנתוני המקרו של מדינת הדרקון, תעשה לכלכלה הגלובלית ולרווחיות של החברות והמדינות החיות בתלות בה.

שנים על גבי שנים הורגלו חברות ומדינות לראות בסין את הקליינט האין סופי, זה ש"חייב" לקנות ללא הפסק על מנת לספק את הדלק ליציאתו מן התקופה הקומיניסטית השחורה. דואליות מעניינת של שלטון טוטאליטרי וכלכלת שוק מוקצנת, הניבה במשך שנים רבות את המנוע התעשייתי שהחליף הרבה מנועים מסורתיים, בעיקר במערב. הנדידה התעסוקתית והצריכה של חומרי הגלם היו כשני מגדלורים מאפיינים של מנהיגת המדינות המתפתחות.

מה שהיה מוסתר מן העין, עקב הצמיחה הגדולה ואופי המשטר הריכוזי, היתה השחיתות העצומה שליוותה את אותו תהליך התפתחותי. כל עוד הושגו המכסות ויעדי הייצור וכל עוד התקיים שקט חברתי-פוליטי, מנהיגות סין לא טיפלה ביד חזקה מדיי בתופעות הרקבון של אותה שחיתות מתפשטת כתמנון.

השחיתות אינה רק עניין של גניבה והעשרה של פרטים. היא מהווה את הבסיס לכניסה לפרוייקטים לא כלכליים, ליזמות ממשלתית או פרטית; ואם תוסיפו לכך את כמויות הכסף שהגיעו מן המדיניות של הבנקים המרכזיים (המקומי והזרים) תוכלו לקבל מושג על הקנה מידה של הבעיה. זהו המצע היבש שהחל לבעור.

נקודת הטריגר הייתה כאשר הגיעה מנהיגות חדשה שראתה בצורך לייצר צריכה מקומית כתחליף לכלכלת ייצוא כקו המדיניות הכלכלית העיקרי שלה. ירידה בהשקעות בכל תחומי החיים והכוונה ליצירת מעמד ביניים בעל הכנסות גבוהות יותר, יצרו וואקום תעסוקתי והפסקה של הסטטוס הקוו המניע. בועת הנדל"ן הסינית היתה והינה דוגמא קיצונית למצב.

הבורסה משקפת תמיד את מצב הרוח בצורה הכי אקוטית שאפשר ולכן היא החלה להגיב בצורה קשה יותר של תנודתיות, עד ימים אלו של פאניקה של ממש מצד קובעי המדיניות הסינים הנוקטים אמצעים מוזרים של הגבלת מסחר.

אחרי הכול נשאל שוב: האם זהו הטריגר לפיצוץ בועת החוב הגלובלי, דהיינו התחלת המשבר הגדול האמיתי והחשוב באמת? לדעתי, עדיין לא אבל רק תגובת קובעי המדיניות של המדינות המפותחות ובמיוחד אלו של ארה"ב, והתגובה של ציבור המשיקיעים לתגובה של אותם קובעי המדיניות תאמר זאת.

משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

#בעולם